יובל לוי יועץ נגישות
מתו״ס - מבנים תשתיות וסביבה
ההיבטים החשובים בנגישות בניין מגורים חדש בישראל
25/08/2023 | יועץ נגישות אדריכל יובל לוי
הצורך בנגישות במרחב העירוני הבנוי בישראל הוא תחום הזוכה למודעות גבוהה מאוד בשנים האחרונות ובשורה התחתונה תורם ישיר לשיפור באיכות החיים עבור רבים מתושבי המדינה. אם מדברים על אנשים עם מוגבלות, הורים עם עגלות או אנשים הנתקלים בקשיים זמניים, הנגישות היא פרמטר חיוני ליצירת מרחב חיים מאפשר ושוויוני.
מהו בניין מגורים חדש?
לפי החוק בישראל, בניין מגורים חדש הוא כזה המורכב משש דירות לפחות בעלות כניסה משותפת שקיבל היתר בניה לאחר ה-3 בספטמבר 2010. חשוב להבין כי הדירות המדוברות יכולות להיות חלק מבניין עצמאי, תוספת לבניין קיים או תוצאה של חלוקה מחדש של דירות שבוצעה בעקבות היתר הבניה שהתקבל בעבר.
מדוע הנגישות כה חשובה?
החקיקה בישראל מדגישה את החשיבות של יצירת שטחים משותפים נגישים בבניין מגורים. היתרון הוא כפול: דיירים עם מוגבלות יכולים לחיות בבניין ללא הצורך בהתאמות מיוחדות, בזמן שהדיירים האחרים יכולים לארח אנשים עם מוגבלות במרחב המשותף בקלות ובנוחות. זה יכול גם להקל על התמודדות עם עגלת תינוק או חפצים כבדים, ואף לתמוך במצבים של ירידה זמנית בתפקוד.
אילו שטחים נלקחים בחשבון?
החקיקה מדגישה את השטחים המשותפים: חצרות, מבואות, מעליות, חניונים, מרחבים מוגנים, חדרי כושר, בריכות שחייה, ועוד. לעומתם, שטחים פרטיים כמו פנים הדירה או חניות פרטיות אינם נכללים בהגדרה זו.
דרך נגישה
בהקמת בניין מגורים חדש, חשוב לשלב את עקרונות הנגישות, ע״פ תקנות הנגישות הרלוונטיות, בכל חלקי הבניין והמתקנים השייכים לו באופן כזה שתהיה חלק בלתי נפרד מתכנון הבניין.
הדרך הנגישה תכלול את המאפיינים שמאפשרים גישה נוחה ובטוחה. היא אמורה להוביל את הדיירים מהמדרכה והחניה ישירות אל הכניסה הראשית של הבניין, המבואה, המעלית, וכמובן - אל כלל יחידות הדיור. כמו כן, הדרך הנגישה תעבור בשטחים המשותפים והמתקנים המשותפים שבבניין בין היתר באזורי המחסנים ותאפשר מעבר נגיש ונוח עבור בעל המוגבלות
במידה ומדובר בבניין מגורים חדש או אגף חדש שהתווסף לבניין קיים, ניתן להתאים את רוחב הפרוזדור בין המעלית ליחידות הדיור כך שיהיה קטן מ-130 סנטימטר, אך לא יפחות מ-110 סנטימטר, תוך שמירה על הגבלות הגודל המפורטות. בנוסף, יש להבטיח שהמרחק המרבי בין מבואת המעלית לדלת היחידה הוא 7 מטר. תקנות אלו מאפשרות גמישות בתכנון, כאשר מטרתן להבטיח את הנגישות לכל אחד.
חנייה נגישה
בכל בניין, חשוב לוודא כי הדרך המובילה למקומות החניה היא דרך נגישה על פי התקנות, בכך שהיא מאפשרת לבעל מוגבלות הגעה נוחה ומתאימה אל החניות וחזרה. מקומות החניה הנגישים צריכים להיות ממוקמים הכי קרוב שאפשר לכניסה הנגישה של הבניין. במקרים שבהם אין אפשרות למקם את החניות הנגישות במגרש הבניין בשל בעיות תכנון או ממטעמים הנדסיים, ניתן למקם אותם מחוץ למגרש, אבל קרוב ככל הניתן לכניסה לבניין ובמרחק שלא יעלה על 50 מטר מהכניסה הראשית הנגישה.
תקנות הנגישות מפרטות באופן ברור את כמות החניות הנגישות הנדרשת בבניינים חדשים. החניות הנגישות על פי התקנות לא תוצמדנה לדירות מסויימות אלא תהיינה זמינות לכל בעל מוגבלות השוהה בבניין.
עם זאת, במידה ובעת מכירת הדירות הקבלן מעוניין להצמיד חניות לדירות, הוא יצמיד את החניות הנגישות לבעלי הדירות שלהם תו נכה תחילה ורק לאחר מכן את שאר החניות לבעלי הדירות הנותרים. במקרה שבו כל החניות הרגילות כבר הוצמדו, ניתן להצמיד חניה נגישה למי שאין לו תג. במצב כזה אין חובה להציב סימון יעודי לחניה נגישה מאחר והחניות לא פתוחות לשימוש הציבור.
תקנות הנגישות מפרטות לעומק את הדרישות הטכניות של מקומות חנייה לבעלי מוגבלויות עם רכב רגיל או רכב גבוה גם במקרים בהם צריך להקנות שטחים פרטיים לצורך כך.
מעלית נגישה
בבניין מגורים חדש, תקנות הנגישות מחייבות התקנת מעלית בהתאם לגובה הבניין והמרחק בין הכניסה הראשית לקומה הגבוהה ביותר. אם ההפרש בין הכניסה הקובעת למפלס הדירה בקומה הגבוהה ביותר הוא 10 מטרים או יותר, על המקבל היתר בנייה להתקין מעלית שתגיע לכל הדירות החדשות בבניין. אך בבניינים בהם ישנם פחות משש דירות, התקנת מעלית היא חובה רק אם ההפרש בין הכניסה הקובעת למפלס הדירה הגבוהה ביותר הוא 13 מטרים או יותר.
במקרה שבו ההפרש הוא פחות מ-10 מטרים, על מגיש הבקשה לבחור באחת מספר האופציות הנוספות לצורך קיום התאמות הנגישות:
התקנת מעלית מטיפוס 1, הכוללת מידות תא של 100x125 ס"מ ופתח של לפחות 80 ס"מ בצלע הצרה; או התקנת מעלון אנכי שיכול לאפשר העברה של אדם בכיסא גלגלים. בנוסף, יש לוודא כי הגישה ללפחות שתי יחידות דיור בבניין היא נגישה, וכי היחידות האחרות מתוכננות באופן שמאפשר ביצוע התאמות נגישות במקרה הצורך בעתיד. לכל התאמה או תוכנון מיוחד יש לקבל אישור מהנדס הוועדה הרלוונטית, אחרי התייעצות עם יועץ נגישות מתו"ס.
מהלך מדרגות
בבנייני מגורים נגישים, המגבלות על מספר המדרגות בחדר המדרגות תלוי בהתקנת מעלית בבניין. כאשר יש מעלית המובילה לאותם החללים אליהם המדרגות מובילות, מותר להוסיף עד 16 מדרגות שגובה הרום שלהן לא יתעלה על 17.5 ס"מ, או 22 מדרגות בגובה הרום של עד 15.5 ס"מ. במקרה שבו אין מעלית המובילה לחללים הללו, מספר המדרגות בכל מהלך אחד לא יהיה גדול מ-11 מדרגות שגובה הרום שלהן אינו גדול מ- 16.5 ס"מ.
אמצעי בטיחות התראה ואזהרה בחדר מדרגות
יש להתקין בחדר המדרגות בתי אחיזה משני צידי המדרגות, למעט בשטחים הביניים. כמו כן, יש לסמן את המדרגה הראשונה והאחרונה בכל מהלך. לא נדרש להתקין משטחי אזהרה לפני המדרגות או לסמן את המדרגה הראשונה במפלס הכניסה. אך כאשר מדובר בירידה לשטח חוץ, יש להתקין סימן אזהרה.
הערות כלליות
בנושא הגישה לדירות, הדלתות והאמצעים הכלולים בהם צריכים להתאים לתקנים המקובלים, כגון ת"י 1918 חלק 1 וחלק 4. בכל בניין מגורים יש להתקין תיבת דואר נגישה שתאפשר לבעל מוגבלות גישה ושימוש נוחים. אמצעים אחרים כגון מתגים, לחצנים וידיות, צריכים להיות נגישים ולעמוד בתקנים. אם הבניין מצויד באינטרקום, הוא יהיה מותקן לפי התקן מתאים והמספרים עליו יהיו בולטים.
פטורים
קיימות מספר דרכים לבקש פטורים או לערער על דרישות להתאמת נגישות במבנים בישראל. בתהליך זה, המבקש יכול לגשת לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, לבד או באמצעות יועץ נגישות מוסמך, במטרה לקבל פטור מההתאמה במגוון מקרים, ביניהם: כאשר התאמת הנגישות יכולה לגרום להוצאות גבוהות שמעלה ל-0.5% מהעלות הכוללת של הפרויקט, או אם ישנם אתגרים הנדסיים אשר מונעים את ההתאמה. כמו כן, אם ההתאמה עלולה לשנות את האופי הייחודי של המקום מכל סיבה כמו ערך היסטורי או ארכיאולוגי.
מהנדס הוועדה המקומית והנציב מחויבים לבדוק את הבקשה בהיסטחרות ולקבל החלטה בתוך 45 יום. במקרה בו הנציב לא הגיב בזמן הנ"ל, המהנדס המקומי הוא אשר יקבל החלטה. אם המבקש אינו מרוצה מהחלטת המהנדס הוועדה או הנציב, יש לו הזכות להגיש ערעור על פי חוק התכנון והבניה.
פטורים שלא דורשים את אישור מהנדס הוועדה
בישראל, ישנם מקרים בהם איננו זקוקים להוצאת פטור מאישור המהנדס הוועדה המחוזית והנציב לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקרים אלה, מורשה נגישות מתו"ס הוא הגורם המורשה לקבוע את הפטורים והתנאים המתקיימים.
במסגרת זו, ישנם כמה מקרים שאפשר לקבל בהם פטור:
בניין מגורים חדש
אם הבניין מדורג, השיפוע הכללי של הקרקע בין המדרכה לכניסה הראשית הוא מעל 8%, ואין חובה להתקין בו מעלית. בנוסף, אם ישנם שטחי חצר משותפים במפלסים שונים, הדרך הנגישה צריכה להוביל רק אל החצרות במפלס שבו יש חובה להקים אותה.
מגרשים קטנים
עבור מגרשים ששטחם קטן מ-1.5 דונם, אם המורשה קבע כי ניתן לקבל פטורים מסיבות הנדסיות, ישנם כמה תנאים שצריך למלא:
הדרך הנגישה היא חלק ממסלול הרכב ונמצאת ליד הדרך הראשית.
הנגישות מתחילה ממקום החנייה בלבד.
אפשרות לסלול דרך נגישה בשיפוע של עד 8% ובאורך של 15 מטר.
הוועדה המקומית יכולה לאשר שיפוע של עד 10% לאחר התייעצות עם המורשה.
הכניסה העיקרית לבניין איננה נגישה, אך ישנה כניסה נגישה אחרת שניתן להגיע אליה בקלות ממקום החניה.
בניין עם מעלית
במקרה של בניין המדורג בו יש מעלית, אם מסיבות טופוגרפיות או הנדסיות יש פטור מנגישות לכניסה הראשית, יש להבטיח שיש דרך נגישה אחרת שמובילה למעלית.
הוספת יחידות דיור
כאשר מוסיפים יחידות דיור לבניין קיים, אם ההוספה היא עד 50% מהדירות הקיימות, ואי אפשר לסלול דרך נגישה נפרדת ליחידות הדיור הנוספות בלבד, יש אפשרות לקבל פטור.
אתם מוזמנים לשוחח איתנו בכל שעה ונשמח לסייע לכם!